בתהליך ההכשרה לקראת התפקיד הגדול של רב בישראל, הדבר הראשון שאברכים צריכים לדעת שלא שייך להיות רב ללא לימוד גמ', ללא להיות מחובר לסוגיה ולמלאות את עצמו בלימוד. רב צריך להיות תמיד מחובר למקורות הדעת.

כתוב בפסוק 'יזל מים מדליו' והפירוש הוא שיש הבדל גדול בין השקיה של שדה מצינור לבין השקיה מדלי. בדלי ההשקייה היא קבועה ובאה מכוח הדלי המתמלא וממלא את כל השדה, וכאשר נפסקת ההשקיה הדלי נשאר מלא, לעומת זאת בהשקיה מצינור כשמפסיקים את ההשקיה, הצינור נשאר ריק. הרב צריך להיות בבחינת 'יזל מים מדליו'. הגאון ר' יצחק הוטנר כתב במכתב לרב כי עליו לדעת שעליו לקבוע לעצמו זמן ללימוד גמ' ובלא זה אף שהוא חושב שאין קהלו מרגיש הרי שאין הדבר כן ושיעור קומתו של הרב נפגע.

דבר נוסף שמאד חשוב לדעת בהכנה לתפקיד הרב שלבד מחשיבות אישיותו של הרב, הרי ישנה חשיבות גדולה בנשיאה בעול והאכפתיות מהעם שבשדות.

ר' חיים ויטאל שואל במה זכה משה להיות מקבל התורה ולהעבירה לכל ישראל ועונה ר' חיים ויטאל שמשה זכה לזה משום שהיה אוהב ישראל ומצטער בצערם. ה' שכן בסנה משום שבכל צרתם לו צר. בפעם השניה שמוזכר סנה בתורה זה לגבי יוסף בפרשת וזאת הברכה שארצו מבורכת מרצון שוכני סנה. ההדגשה המיוחדת של הסנה אצל יוסף משום שגם הוא ראה בשלום אחיו ודאג להם.

אף בפרשת משפטים במתן תורה כתוב 'ותחת רגליו כלבנת הספיר' ואומרים חז"ל שזהו הלבנה שהיו ישראל עובדים בלבנים במצרים. זה מה שהתורה רואה לומר לנו בפרשת מתן תורה שתחת רגליו של הקב"ה כביכול יש את סבלם של ישראל, ללמדנו שזו צריכה להיות דאגתו של האדם.

מסרתי שבוע שעבר שיעור על תחילת פרק הזורק בגיטין בסוגית גיטו וידו באין כאחד בקושית הקצוה"ח ודרכו של הגאון רבי איצלה מפונוביז' בסוגיה. לאחר מכן דברתי עם ילדי כיתה א' שבקושי יודעים מה זה בית כנסת ומה זה תורה. חשבתי לעצמי בשעה הראשונה שבה מסרתי שיעור אני נהניתי אבל הריבונו של עולם יותר נהנה מהשעה בה דברתי עם ילדי כיתה א'.

צריכים לדעת שרב צריך להיות לו אחריות ואכפתיות מכלל ישראל ולהוות דמות רצינית ומקדשת שם שמים בכל הליכותיה.

ויהי רצון שנזכה כולנו לקדש ולהאהיב שם שמים ויזכו הלומדים בבית המדרש 'למען דעת' להכשיר עצמם כראוי לקראת הייעוד הגדול של הרבנות ויקדשו שם שמים בכל מעשיהם.